לפני מספר שנים, עוד לפני שבכלל חשבתי שאני הולכת להיות מאמנת, נחשפתי לקלפים טיפוליים.

שיחקתי בהם בכמה הזדמנויות וכל פעם נדהמתי לגלות איזה דיוק מביא כל קלף.

למה הקלפים עובדים כל כך טוב?

המטרה של המוח זה להגן עלינו כדי שנוכל לשרוד. לכן הוא דואג שלא נבזבז אנרגיה יקרה, לא משנה במה אנחנו עוסקים. המוח עצמו הוא איבר שורף אנרגיה מספר 1 בגוף, אז הוא דואג לחסוך גם אנרגיה שמופנית לחשיבה. וככה זה עובד – כאשר אנחנו חושבים על משהו, ברוב הפעמים זה הולך בדרך המקובלת, המוכרת, הקבועה. המוח בונה שבילים נוירוניים ובשבילים האלה זזות המחשבות שלנו. זו מערכת המודע שלנו.

אבל מה קורה כאשר אנחנו רואים תמונה? או, פה המוח כבר עובד אחרת, מופעלים חלקים אחרים, חלקים שאחראיים על דמיון, על צירתיות, על חדשנות. זה החלק של התת מודע.

וכך יוצא  שכאשר אנחנו עובדים עם קלפים, המודע והתת מודע שלנו עובדים בשילוב ולכן אפשר לקבל תשובות עמוקות יותר ואמיתיות יותר לשאלות שנשאלות, לבעיות שמטרידות, למצבי תקיעות שלפעמים פוקדים אותנו.

הקלפים עוזרים לנו להבין טוב יותר את עצמינו, להסתכל על עצמינו מנקודת מבט אחרת, עוזרים להוציא החוצה את היצירתיות שקיימת בנו ואת “האני האמיתי” שלנו.

היום בתור מאמנת זהו אחד הכלים האהובים עלי הן במפגשים קבוצתיים והן בעבודה אחד על אחד.

אז כאשר הזדמן לי אתמול להיות בסדנא אצל איציק שמולביץ, יוצר קלפים טיפוליים מספר אחד בארץ, כמעט קפצתי מרוב שמחה.

כבר יש לי כמה ערכות קלפים ועדיין, כאשר ראיתי את כל המבחר של קלפים מסודר במדפים, הרגשתי כמו ילדה קטנה בחנות צעצועים שרוצה עכשיו את הכל.

זו תחושה נהדרת שמזמן לא חשתי אותה וכך הבנתי שהנה, הקלפים מסמלים עבורים משהו אמיתי, נכון, שלי, אוטנטי.

וזה עוד לא התחלתי לדבר על הסדנא עם איציק עצמו.

איציק כל כך מלא רעיונות, כל כך יצירתי, ממציא מטאפורות שלעולם לא חשבתי עליהן, יורד לעומק של הדברים שנותר לי רק לקנא בעצמי שאני לומדת מאנשים כאלה.

אני בדרך כל מקלידה במחשב כל סדנא שאני עוברת כדי למצוא בקלות את התוכן (טוב, לא רק בגלל זה, הסיבה העיקרית היא שהכתב שלי מזעזע). אתמול היה לי קשה לעשות זאת, כי ברגע שאתה מתמלא ברעיונות חדשים, זה תהליך כל כך נפלא ומרגש, ששום דבר אחר כבר לא מעניין.

לשאלה איך עובדת היצירתיות שלו, ענה לנו איציק שהוא מקשיב למה שהלב שלו אומר לו ולא דואג אם יש אנשים שלא אוהבים את פרי יצירתו.

וזה בהחלט מסר שאני לוקחת איתי – לעשות את מה שאני אוהבת ולא להקשיב לאלה המתנגדים (ותמיד יהיו כאלה).

מתי פגשתם לאחרונה מישהו שהייתם רוצים ללמוד ממנו?

אשמח להערות והארות שלכם למטה.
להתראות בפוסט הבא.